תשובה למשימה המתוקשבת: רוץ ילד רוץ
כששרוליק סיפר על איך שהוא מתמודד זה מאוד כואב ועצוב. הם היו משפחה יהודית רגילה עד שמלחמת העולם השנייה פרצה והמשפחה נלקחה לגטו, כשניסו להגיע לצד הפולני (השני) כפי שדוד אח של שרוליק סיפר לו, הם נפרדו האב הצליח לברוח אך האם ושרוליק נתפסו. האם ושרוליק היו הולכים לפחים שרוליק היה נכנס לבפנים עם שק ולוקח כמה שיותר קליפות מזון ושאריות ומביא לאימו שמחכה בחוץ.
יום אחד כשעשו זאת שרוליק הביא תשק לאימו אך היא לא הייתה שם הוא חיפש אחריה ולא מצא הוא לא ידע להגיע לבית. שרוליק ראה חבורת ילדים משחקים כדורגל והצטרף אלהם. חששתי שהם יעשו לו משהו יפגעו בו. אבל כשהביאו לו את הנקניק הבנתי שהם בעדו. הם ביקשו ממנו לגנוב ושרוליק הסכים הופתעתי, ושהם הצליחו להסתלק משם לפני שהגרמנים באו הרגשתי תחושת הקלה. התפלאתי מכך שכל הילדים ידעו שיש לו אמא, וניסו לעזור לו לחפש אותה. מאוד שמחתי שהאיכר ראה את שרוליק בתוך האשפה ולא הסגיר אותו, הייתי בטוחה שהאיכר ימטוש אותו וישאיר אותו באמצע הכביש אבל הוא לקח אותו איתו. וריגש שהאיכר הביא לשרוליק לחם וקובית סוכר והוריד אותו לצד קבוצת ילדים יהודים. אך כשהילדים לא רצו אותו כעסתי אבל איצק קיבל את שרוליק. שהילדים גנבו אוכל מחצר האיכר והילד הקטן נתפס ואף אחד לא דיבר על זה הזדעזתי. פחדתי שהאיכר וכלבו רדפו אחרי שרוליק. כשאיצק סיפר שאת הילד הקטן הביאו לגרמנים התאכזבתי אבל הרגשתי הקלה כשיוס'לה סיפר שגם אותו שלמה לא רצה לצרף לחבורה בהתחלה, שלמה יודע את הדרך ביער רק בעזרת הטחב.
סיפור מרגש מאוד התרגשתי שקראתי אותו.
מגישה: צליל סנקר
מאוד נהנתי ליקרו את התשובה שלך
השבמחק