רוץ ילד רוץ מורן.ק.
מהרגע שהוברח שרוליק מהגטו והגיע לכפר,הוא התחבר אם קבוצת ילדים וניסה ללמוד מהם כיצד לשרוד לבד ,ביער. לאחר שהחבורה התפצלה, עבר זמן קשה על שרוליק שנשאר לבד וחלה. ואחרי שעבר מבית לבית מכפר לכפר ופגש את אביו במסע זה נוצרת לשרוליק זהות חדשה וסיפור חדש שהופך להיות חלק חשוב בחייו.שמו משתנה ליורק סטאניאק, והוא לא זוכר מה גילו ומה שם הכפר בו נולד, אך הוא זכר שאביו רתם את הסוסים לעגלה, העמיס את חפציהם והוא , אביו ואמו יצאו לדרך. הוא לא זכר כמה זמן נסע אבל הוא זכר רעש גדול, עבר מהעליהם מטוס נמוך ונשמע קול טרטור חזק ונורו כדורים לעברם ופגו בסוסים באמו ובאביו. שרוליק נלקח על ידי אנשים זרים לכפרם, הוא לא זכר כמה זמן שהה אצלם אבל הוא זכר שעזב מפני שהאיכר היה מרביץ ומכה אותו ומאז הוא נודד בין כפרים.
מחשבותיי ורגשותיי במהלך קריאת הספר הן שהסופר מתאר את מה שהתרחש במילים כל כך מפורטות ושבמהלך הקריאה אני יכולה לנסות לדמיין את המתרחש ואת הרגע המסופר.
אחרי שאני מפסיקה לקרוא קשה לשכוח מה שקוראים בספר הזה, בראש תמיד רצות תמונות ואתה פשוט יכול להרגיש שאתה נסחף לתוכו שאתה מתבונן במתרחש וממיר את התמונה הנראית למילים ולתחושות.
לדעתי גם אחרי שאני אסיים לקרוא את הספר ואני אסיים את יומן המסע שלי אני לא אבין באמת מה היה שם ואני לא באמת ארגיש מה שהם הרגישו כי כל מה שהם אפילו לא חשבו שיכול להיות לי זה בא בקלות ואני מקווה שאני אפתח טיפה יותר הכרת תודה על התנאים שבהם אני חייה.
מהרגע שהוברח שרוליק מהגטו והגיע לכפר,הוא התחבר אם קבוצת ילדים וניסה ללמוד מהם כיצד לשרוד לבד ,ביער. לאחר שהחבורה התפצלה, עבר זמן קשה על שרוליק שנשאר לבד וחלה. ואחרי שעבר מבית לבית מכפר לכפר ופגש את אביו במסע זה נוצרת לשרוליק זהות חדשה וסיפור חדש שהופך להיות חלק חשוב בחייו.שמו משתנה ליורק סטאניאק, והוא לא זוכר מה גילו ומה שם הכפר בו נולד, אך הוא זכר שאביו רתם את הסוסים לעגלה, העמיס את חפציהם והוא , אביו ואמו יצאו לדרך. הוא לא זכר כמה זמן נסע אבל הוא זכר רעש גדול, עבר מהעליהם מטוס נמוך ונשמע קול טרטור חזק ונורו כדורים לעברם ופגו בסוסים באמו ובאביו. שרוליק נלקח על ידי אנשים זרים לכפרם, הוא לא זכר כמה זמן שהה אצלם אבל הוא זכר שעזב מפני שהאיכר היה מרביץ ומכה אותו ומאז הוא נודד בין כפרים.
מחשבותיי ורגשותיי במהלך קריאת הספר הן שהסופר מתאר את מה שהתרחש במילים כל כך מפורטות ושבמהלך הקריאה אני יכולה לנסות לדמיין את המתרחש ואת הרגע המסופר.
אחרי שאני מפסיקה לקרוא קשה לשכוח מה שקוראים בספר הזה, בראש תמיד רצות תמונות ואתה פשוט יכול להרגיש שאתה נסחף לתוכו שאתה מתבונן במתרחש וממיר את התמונה הנראית למילים ולתחושות.
לדעתי גם אחרי שאני אסיים לקרוא את הספר ואני אסיים את יומן המסע שלי אני לא אבין באמת מה היה שם ואני לא באמת ארגיש מה שהם הרגישו כי כל מה שהם אפילו לא חשבו שיכול להיות לי זה בא בקלות ואני מקווה שאני אפתח טיפה יותר הכרת תודה על התנאים שבהם אני חייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה